הכרעת דין בתיק ת"פ 13382-02-09

לנאשמת יוחסה בכתב האישום עבירה של מעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(6) לחוק העונשין, בכך שבתאריך 20/4/08 בהחזיקה בחצר ביתה כלב מסוג "פיטבול" כשהוא אינו קשור וללא זמם לפיו ואינו מוקף בגדר המונעת בריחתו. אשר על כן ברח הכלב מן הבית ונשך עוברת אורח וגרם לה לחבלות.

איילת יהב היא המתלוננת, סיפרה בבית המשפט כי בתאריך האמור יצאה לטייל עם בעלה ושני ילדיה, כאשר הם הקדימו אותה בהליכתם. לפתע שמעה רשרוש והבחינה בכלב המתקרב לאיה ועל פי תאורה: "לא הספקתי לעושת כלום, פשוט תפסתי את החצאית מאותו רגע והתחלתי לצרוח ולרוץ ולהשתולל ולהאבק איתו" וכך המשיכה בתיאורה הכיצד רצה ונמלטה מהכלב עד שנקלעה למעין מקום מסתור חסום, שם קפץ עליה הכלב והיא על מנת להשתחרר ממנו היכתה אותו בפניו. אז נמלט הכלב מן המקום. המתלוננת סיפרה כי במהלך האירוע המתואר נשך אותה הכלב  בברכה.

כן תארה המתלוננת כי השטח המתואר מצוי בין בתים וכי הכלב הגיע מאחת החצרות.

לדבריה משהגיע הכלב מהחצר הוא אחז בחצאיתה ובמהלך המאבק עימו לכשהתנפל עליה, נשך אותה בברכה מקדימה ומשהסתובבה, נשך ואתה אף מאחור וכי עד הים היא נושאת צלקות בשל כך.

המתלוננת ציינה כי מדובר ברחוב צר ולא היתה לה כל אפשרות להימלט מן המקום ועל כן בטרם הספקיה לעושת דבר, אחז הכלב בחצאיתה. רק אז, לדבריה, החלה לצרוח ולהשתולל כיוון שפחדה מאוד. עוד ציינה כי חששה אף לילדיה והעדיפה כי היא תאבק עם הכלב, מאשר שהוא יתקרב לילדיה.

המתלוננת שללה את האפשרות כי הכלב היה קשור, שכן לדבריה לו היה כן, לא היה יכול לרוץ אחריה.

המתלוננת הציגה תעודה רפואית מחדר המיון של ביה"ח בילינסון, לשם פונתה מיד לאחר האירוע. מתעודה זו (ת/4) עולה כי היא סיפרה לרופא שבדק אותה כי ננשכה על ידי כלב מסוג אמסטף. בבדיקה נמצאו  סימני נעיצה שטחיים ללא חסר בעור מעל ברך ימין ושוק אחורית ימין.

בחקירה הנגדית אישרה המתלוננת כי הגיעה לא המשטרה רק שמונה ימים לאחר האירוע, אך לדבריה הגיעה אל המשטרה לכשזומנה לעשות כן.

משנשאלה בחקירה הנגדית האם הרשרוש אשר שמעה ואשר קדם לקפיצתו של הכלב היה רשרוש של שרשראות השיבה: "משהו כזה, שמעתי משהו". המתלוננת הכחישה כי למעשיו של הכלב קדמה פעולה שלה וכי התגרתה בכלב. עוד הכחישה כי בעלת הכלב היא שהרחיקה אותו ממנה ולדבריה זו הגיעה למקום רק לאחר שאמבולנס הגיע למקום.

אלי ברנס, סייר שהוזעק למקום האירוע, ערך דו"ח פעולה (ת/2) בו נרשם כי המתלוננת נפצעה באורח קל ופונתה לא בית החולים. בעלת הכלב אותרה ומדובר בכלב זכר מסוג "פיטבול". לדברי בעלת הכלב, הרי שמסיבה כלשהי הכלב השתחרר מהחצר והתנפל על המתלוננת שהלכה ברחוב ונשך אותה בברך ימין.

בחקירה הנגדית אישר העד כי את הכלב עצמו לא ראה אותו יום, כיוון שכאשר הוא הגיע למקום היה זה קשור על גג הבית. לשאלת ב"כ הנאשמת השיב העד כי חיפש במקום אחר עדי ראיה, יחד עם זאת אישר כי לא רשם פרטיהם של כאלה. כן אישר כי חרף דבריו בבית המשפט, הרי שבדו"ח הפעולה שלו לא רשם כי תשאל את השכנים ואת הנוכחים במקום. העד עמד על דבריו כי אלה שנכחו  במקום עת הוא היה שם לא היו עדים לאירוע.

העד אישר כי משעיכב את הנאשמת היא הגיבה לעיכוב כרשום בדו"ח העיכוב (ת/3): "אני באמת לא יודעת איך הכלב השתחרר מהשרשראות יש לו את כל החיסונים". לשאלת ב"כ הנאשמת השיב, כי על אף תגובה זו לא נכנס לא החצר על מנת לבדוק האם אכן יש במקום שרשראות כדבריה של הנאשמת.

הוגשה הודעתה של הנאשמת אשר נגבתה במשטרה  ביום 20/4/08 (ת/1). בהודעה זו מסרה הנאשמת כי ברשותה גור לכבים מסוג "פיטבול" שהינו מחוסן ומסורס וגם כשהינו משוחרר אינו נושך אנשים דרך כלל. לדברי, מה שגרם לו לנשוך אותו יום היה התנהגותה של המתלוננת אשר ראתה את הכלב והחלה לצעוק ולרוץ ואזי הכלב רץ אחריה ונשך אותה ברגל: "אני רואה את זה כמנגנון הגנה של הכלב היא התחילה לרוץ ולבעוט לכיוון שלו לדעתי אם היא היתה עומדת במקום הוא לא היה עושה שום דבר".

לשאלה האם יש גדר מסביב לבית, השיבה הנאשמת בשלילה אך ציינה כי הכלב קשור בשתי שרשראות וברצועת חנק. עוד הוסיפה כי הכלב היה קשור ואין היא יודעת כיצד השתחרר. לדבריה, הכלב קשור בחצר הבית ומוכר לכל השכנים.

לשאלת החוקר אישרה הנאשמת כי החצר פתוחה וניתן לצאת ממנה וכי אין במקום שלט המזהיר אודות המצאות הכלב בחצר. עם זאת, הוסיפה כי מרבית הזמן מצוי הכלב בתוך הבית או על הגג.

בבית המשפט סיפרה הנאשמת כי ביום האירוע היה כלבה קשור בחצר בשתי שרשראות ברזל וברצועת חנק. לפתע שמעה את השכנה קוראת לה לצאת כיוון שהכלב השתחרר.בחוץ הבחינה כי הכלב הלך אחר המתלוננת וכן הבחינה כי משנעצרה המתלוננת הכלב נעמד מולה וכשכש בזנבו, אלא שהמתלוננת הרימה את רגלה ובעטה בו. הנאשמת ביקשה ממנה לא לעשות כן וקראה לכלב. הנאשמת ציינה כי במקום לא היו אמבולנס או ניידת.

עוד הוסיפה הנאשמת כי לא ראתה כיצד החל האירוע וכי אין לה כל מושג הכיצד הכלב שהיה קשור בשתי שרשראות ברזל השתחרר מהן.

בחקירה הנגדית אישרה הנאשמת כי מדובר בכלב מסוג פיטבול.

לשאלת התובע הכיצד כלב מסוג פיטבול בן 11 חודשים אז, קרע שתי שרשראות ברזל ורצועת חנק, השיבה: "השארתי אותו בחצר שאין לה שער בחזית, אין לה חנייה לא רציתי לקחת סיכון, במשך שנה הוא לא השתחרר".